סקרלטי

 "משלושה או ארבעה בחדר תמיד אחד עומד ליד החלון" (יהודה עמיחי)

הריקוד בנוי  כמחרוזת ריקודים לשש סונטות לכלי מקלדת, אשר נבחרו מתוך מכלול הסונטות פרי עטו של המלחין הנודע משלהי תקופת הבארוק – דומניקו סקרלטי.

המחרוזת יוצרת מבנה אמנותי שלם, בו שלובים אופני ביטוי משתנים, מצבי רוח והלכי נפש מתחלפים, תוך שמירה על אחדות אמנותית.

הקהל מוזמן להתבונן באירוע המתרחש על הבימה, בין הרקדניות לבין הפסנתרן, שהוא חוליה רביעית בקבוצה, ובינן לבין עצמן.

המפגש בין הרקדניות לבין המוזיקה המבוצעת בזמן ההתרחשות עצמה יוצר מהות ייחודית, בה יש למוזיקה מעמד שווה לזה של המחול. אין המוזיקה כלל וכלל בבחינת "ליווי" לריקוד. מהותו של המפגש הוא דיאלוג בין המשתתפים כולם, תוך ביצוע בהרכבים המשתנים: קטעי סולו, דואטים וטריו. הפסנתר נוכח בכל ההרכבים. 

העבודה מתמודדת עם שאלות רבות וביניהן: כיצד מתייחסים תנועתית למוזיקה שהיא אבסטרקטית במהותה? האם יש בעבודה זו משום "אמנות לשמה"? האם הריקוד מעשיר את החוויה המוזיקלית, כפי שהמוזיקה מעשירה את החוויה התנועתית? ועוד…

כוריאוגרפיה: איריס גורן

רקדניות: נעמה הירשפלד, עינת רווה, תמר אורן

מוזיקה: דומניקו סקרלטי

פסנתרן: שלומי שם טוב

תלבושות: לימור טוב