איריס גורן – גוף היצירה -

מסע חורף – בימוי ותנועה

"מסע חורף" – מחזור שירים מאת המשורר הגרמני וילהלם מילר, אותו הלחין פרנץ שוברט – נחשב לאחת מהיצירות הנודעות והמייצגות ביותר של אומנות ה"ליד הגרמני". יופייה וכוחה של יצירה זו, על 24 השירים המרכיבים אותה, הם מן המפורסמות. מסע חורף מהווה תמצית נשמתה של הרומנטיקה. הנושאים המרכזיים העולים במחזור הם: אהבה נכזבת רוויה בגעגועים, הנדודים המלווים בבדידות תהומית ותחושת זרות וחוסר שייכות, חוסר התקווה וחולי הנשמה הכאובה. הטבע, המלווה את הנודד לאורך הדרך מהווה רצף של דימויים של יער, לילה, נהרות ומעיינות, בעלי חיים ונופים. הטבע משמש תפאורה חיצונית למסע הנדודים ומהווה מעין מראה לנפש פנימה, למתחולל בתוכה וגם ללא מודע, הכולל פנטזיה וחלום. הגעגוע והרצון למות מהווים פתרון, אך גם חלק בלתי נפרד מתחושת האבדון. בתוך סערת הנפש המוצגת במחזור שירים זה נשאלת שאלת האלוהות. הנודד אינו מאמין באלוהים, האם יתכן שיש אלוהים כשהאהבה מתה? מות האהבה והרגשות הנילווים מזוהים אצל הדובר עם מות האלוהים.

בחרתי לביים את מחזור השירים הזה עם 10 זמרים צעירים, תלמידי המחלקה הווקאלית של האקדמיה למוסיקה בירושלים, בעזרתם של שני מוזיקאים: הפסנתרן צבי זמל והזמר הגרמני כריסטיאן אימלר. ה"ליד" מיועד לביצוע של זמר או זמרת, על פי הרב בלווי פסנתר. "מסע חורף" כתוב גרמנית ובמקור יועד לקול גברי.

עשרה זמרים וזמרות ממגוון קולות ובהם סופרן ומצו סופרן, זמרי קונטרה טנור ובריטון נבחרו להשתתף בהפקה המבוימת של מסע חורף. הבחירה היתה לשתף זמרים משני המינים ובקולות שונים, והיא נובעת מהמחשבה שהקול הדובר ביצירה זו הינו נפש האדם באשר היא, אישה או גבר. כשהיצירה מושרת כל פעם ע" זמרת או זמר אחר מתאפשרת הרחבת החוויה האנושית למאזין-המתבונן ביצירה המבוימת. המספר/ת הזמר/ת, המשתנים בדמותם ובקולם, מייצרים מגוון קולות לאותה נפש, או לנפש האדם האוניברסלית.

קבוצת הזמרים כולה היוותה חלקים שונים של אותה נפש, הנוף, הטבע והדמויות שעליהם מדבר ה"מספר" מתוך מחשבותיו, זיכרונותיו או חלומותיו. לכל אחד מן הזמרים ניתנה האפשרות לשירה סולנית, וכל אחד מילא תפקיד בימתי-תנועתי, לעיתים בעל עוצמות דרמטיות, בתוך מארג ההתרחשויות המבוימות.

עשרת הזמרים היו נוכחים על הבימה כל העת. הבימה הוגדרה ע"י כסאות בצדדים, עליהם ישבו המשתתפים, ומשם נעו מספר משתתפים אל זירות ההתרחשות לפי תוכנית הבימוי.

הערה כללית: בימוי ותנועה של יצירה המורכבת משתי שפות אמנותיות: שירה ומוזיקה, מילים ומנגינה, הופכת להיות למעשה שפה שלישית, שהיא פרשנות ליצירה הקיימת אך גם עומדת כשפה בפני עצמה. ליצירה "מסע חורף" אין עלילה ליניארית כמו למחזור השירים "הטוחנת היפה" או למחזורי שירה אחרים. זוהי מונודרמה של דמות אחת החוקרת את מבוכי הנפש של עצמה. ההתייחסות בבימוי למילים ולמוזיקה היא בעיקר באמצעות תנועה או מצבים של יחיד, זוגות או קבוצות על הבימה. כמו כן מהווה הבימוי גורם המאחד את היצירה. ההתייחסות למילים ולמוזיקה היא בעיקר באמצעות תנועה או מצבים של יחיד, זוגות או קבוצות על הבימה. האמצעים הויזואליים האחרים בהם השתמשתי הם מינימליסטיים; כסאות שנכנסו ויצאו מן הבימה, צעיפי חורף, מעילי גשם, עששית, פנסים ושימוש בתאורה.